עובדיה יוסף

מרן הראשון לציון, הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, נולד בבגדאד ביום י"א בתשרי תרפ"א לאביו חכם יעקב ולאמו גורג'יה. בשנת תרפ"ד (1924), בהיותו בן ארבע, עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. מנעוריו ניכרו בו גאונותו ושקידתו העצומה על התורה. את רוב שנות לימודיו עשה בישיבת "פורת יוסף" המעטירה, שם הפך לתלמידו המובהק של ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל. בקיאותו הפנומנלית בכל מכמני התורה הפכה לשם דבר עוד בצעירותו. לאורך שנות חייו נשא בשורה ארוכה של תפקידי רבנות ודיינות, בהם כהונה כרבה הראשי של תל אביב-יפו, כהונתו כרב הראשי לישראל ו"הראשון לציון" בין השנים תשל"ג-תשמ"ג (1973-1983). לאחר סיום כהונתו כרב ראשי, ייסד את מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס ועמד בראשה כמנהיגה הרוחני, מוביל את מפעלו הכביר "להחזיר עטרה ליושנה". כ"פוסק הדור", נודע בכוחו ההלכתי הייחודי, וחיבוריו המונומנטליים, ובראשם סדרות השו"ת "יביע אומר" ו"יחוה דעת", מהווים אבן יסוד בעולם הפסיקה הספרדי והכללי. לצד רעייתו, הרבנית מרגלית עליה השלום, הקים בית ומשפחה ענפה של בנים ובנות, תלמידי חכמים ומרביצי תורה, הממשיכים את מורשתו המפוארת. ביום ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013) השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בירושלים. מסע הלווייתו, מהגדולים שידעה המדינה, ביטא את האהבה וההערצה העצומה שרחש לו העם כולו. נטמן בבית העלמין סנהדריה. מורשתו כגאון בתורה, מנהיג דגול ופוסק שאין לו תחליף, תישאר חקוקה בלב העם לדורות.